פציעות מניסקוס.

קצת על מבנה הברך:

הברך מורכבת משני פרקים. האחד המפרק בין עצם הירך, הפמור, לשוקה, הטיביה והשני המפרק בין עצם הפיקה, הפטלה, לעצם הירך.

המניסקוסים הם חלק מסחוס המפרק בין הפמור לטיביה.

ישנם בכל ברך שני מניסקוסים. אחד בצידו הפנימי של המפרק והשיני בצידו החיצוני. צורתם דומה לפלח תפוז. המניסקוס הפנימי ארוך ומעוגל יותר מהחיצוני. שניהם מורכבים מרקמה סחוסית סיבית העשויה ברובה מקולגן סוג 1. יחד הם מכסים כ 60% עד 70% משטח המפרק.

המניסקוסים מחוברים לעצם הטיביה בעזרת רצועות ועוגנים.

תפקידם של המניסקוסים:

משטח הסחוס של עצם הפמור מעוגל מאוד וקרוי הקונדיל. משטח הסחוס של עצם הטיביה שטוח. לכן, נקודת המגע ביניהם יחסית קטנה. בדומה למרווח בין כדור המונח על משטח ישר.

תפקידם של המניסקוסים למלא מרווח זה ובכך להגדיל את שטח המגע בין משטחי המפרק, לפזר את העומס, לבלום זעזועים ולייצב את המפרק כולו.

במאמץ כגון הליכה, ריצה ותנועה רחבה של הברך המניסקוסים נעים יחד עם חלקי המפרק , מייצבים ומכוונים את מיקומם של עצמות הפמור והטיביה זו יחסית לזו כך שהברך נשארת יציבה.

פציעות מניסקוס הן השכיחות שבין פציעות הברך ואחד הגורמים העיקריים לפגיעה תפקודית.

בעבר המעיטו בחשיבותם של המנסקוסים והם נחשבו לשריד מיותר שניתן להסיר . במקרים רבים, לאחר פציעה, הייתה מבוצעת כריתה מוחלטת של המניסקוס בהליך ניתוחי.

אולם, מחקרים קליניים ארוכי טווח הוכיחו כי כריתה מוחלטת של מניסקוס תוביל עם הזמן לשחיקה משמעותית של  הסחוס הבסיסי ולדלקת מפרקית ניוונית מוקדמת. לכן פרקטיקה זו הוזנחה כמעט לחלוטין למעט מיקרים מיוחדים.

פציעות מניסקוס מחולקות בדרך כלל על פי מיקומן במיניסקוס, חומרתן ואופן התרחשותן.

מטופלים צעירים או כאלו העוסקים בפעילות ספורט יסבלו בדרך כלל מפציעות אקוטיות, כלומר חריפות, הנובעות מקרעים במניסקוס בשל חבלה באנרגיה גבוהה כגון חבלה ישירה בברך כפופה, נקע, מכה ישירה.

מטופלים מבוגרים יותר, פעילים פחות ובעלי משקל עודף יסבלו בדרך כלל מפציעות כרוניות, בשל שחיקה של המניסקוס. הפציעה תתרחש במאמץ קטן יחסית ובאנרגיה נמוכה כגון כריעה, ירידה במדרגות, הליכה מהירה.

יתכנו כמובן מנגנונים אחרים.

דוגמאות:

אדם בן 40 כדורגלן חובב מקבל מכה ישירה בברך כפופה במהלך משחק כדורגל. פציעה מסוג זה מתרחשת באנרגיה גבוהה מאוד. בהדמיה יתכן מאוד ויתגלה קרע של המניסקוס. חבלה זו תקוטלג כחבלה חריפה באנרגיה גבוהה.

אדם בן 80 יורד לכריעה על מנת לשחק עם הנכדים על השטיח. במהלך הירידה סובל מכאב חד בברך. בהדמיה יתכן ויתגלה קרע במניסקוס מלווה בשחיקה כללית של המפרק. הפציעה התרחשה באנרגיה יחסית נמוכה ותחשב לפציעת מניסקוס כרונית.

טיפול ושיקום:

אופן הטיפול בפציעת מניסקוס תלוי בחומרת הפציעה, מיקומה במיניסקוס, גילו ומצבו הבריאותי הכללי של המטופל.

הטיפול יכול להיות שמרני או ניתוחי.

הטיפול השמרני יכלול הקלת העומס המופעל על הברך בעזרת סד תמיכה, הליכה עם מקל הליכה או הליכה עם קביים בדריכה חלקית עד להחלמה. טיפול זה נבחר בדרך כלל כאשר הפציעה אינה משמעותית כלומר קרע קטן שאינו מסכן את הברך או בפציעות כרוניות.

הטיפול הניתוחי מתבצע לרוב בארטרוסקופיה כטיפול בפציעות אקוטיות נרחבות יותר. תפירה של המניסקוס או תיקון צורתו על ידי שחיקת הקרע וניקוי מפרק הברך מסיבים וקרעי מניסקוס.

שיקום לאחר פציעת מניסקוס.

בשני המקרים ישנו, בשלב הראשון, צורך מיידי להקל על הכאב. פציעות מסוג זה יכולות להיות מקור לכאבים חריפים.

יש להקל על העומס המופעל על הברך עד שחלקי המפרק יהיו מסוגלים לעמוד בלחץ המופעל על הברך בזמן מאמץ.

במקרים בהם הטיפול יהיה ניתוחי יש להיצמד לפרוטוקול השיקום שנקבע על ידי המנתח. פרוטוקול השיקום יכול להשתנות ותלוי בפעולות שנעשו במשך הניתוח, בגודל שדה הניתוח ומצבו הכללי של המטופל.

בהדרגה, בעזרת תרגול מותאם, יחזור המטופל לפעילות עצימה יותר.

חשיבותה של הפיזיותרפיה קריטית ושיקום לאחר פציעת מיניסקוס ימנע מהמטופל סיבוכים ופציעות חוזרות.